איסחקבייב איזבלה נ' א-טים פתרונות אבטחה בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' איסחקבייב איזבלה (להלן: "התובעת") נגד מעבידתה לשעבר א- טים פתרונות אבטחה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת; גמול בגין העסקה בשעות נוספות ולזכויות סוציאליות, הנתבעים מכוח עבודתה בשירות הנתבעת וסיומה. סה"כ רכיבי התביעה עומדים בסכום של 25,423.5 ₪.

2.התובעת הועסקה בנתבעת כמאבטחת, במשך כשנה ושלושה חודשים, החל מיום 1.4.07, ולטענתי עד ליום 30.6.08.

3.יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמת התובעת אשר הגישה ביום 22.6.08, מכתב התפטרות לפיו יסתיימו יחסי עובד מעביד ביום 30.6.08.

4.הנתבעת הינה חברה בע"מ, העוסקת בענף האבטחה באילת. בהתאם ביחסים שבין הנתבעת ועובדיה חלים הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה.

5.בתביעה שהוגשה בחודש נובמבר 2009 והיא עניינו של פסק דין זה, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום בגין פיצויי פיטורים בסך של 6,199 ₪ ודמי הודעה מוקדמת בסך של 4,769 ₪; בנימוק כי יחסי עובד מעביד הסתיימו בהתפטרותה בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים.

בנוסף טענה התובעת כי היא זכאית לגמול בגין העסקה בשעות נוספות בתקופה שמחודש מאי 2007 ועד לחודש מאי 2008 בסך כולל של 7,157.5 ₪; וכן תשלום עבור ימי מחלה בסכום של 1,056 ₪.

על פי כתב התביעה חייבת הנתבעת לתובעת, תשלום על זכויות נלוות – פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה כמתחייב מהוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה בסכום של 4,290 ₪; תשלום עבור ימי חג בסך 792 ₪; והחזר הוצאות נסיעה בסך 1,160 ₪.

6.בשלב זה של פסק הדין אין אנו רואים מקום להתעכב על טענות ההגנה של הנתבעת בעילות התביעה השונות; אשר על כן נפנה להלן לבחינת התביעה ברכיבים השונים בסדר הצגתם לעיל.

פיצויי פיטורים:

7.כמצוין במבוא לפסק הדין יחסי עובד-מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמתה של התובעת, ולפיכך את התביעה לפיצויי פיטורים יש לבחון במסגרת סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), הקובע כי: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".

8.לענייננו, על פי פסיקת בית הדין הארצי, התנאים להקמת הזכות לפיצויי פיטורים במסגרת סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים הנזכר הם:

א. הרעה מוחשית בתנאי העבודה או הנסיבות שביחסי העבודה אליהם מתייחס העובד כסיבת הפיטורים, הם סיבת הפיטורים לאמיתה.

ב."כשמדובר בנסיבות שבידי המעביד לשנותן ... חובה על העובד העומד להתפטר בגינן, להעמיד את המעביד על כוונתו, כך שתהא לו הזדמנות לעשות לסילוק הסיבה, ורק אם לא עשה לסילוקה – יתקיים האמור בסעיף". דב"ע לה/3-15 בן צור דרויאנוב בע"מ נ' זיגמונס רוסקיס, לא פורסם, פסקה 4 לפסק הדין).

9.ולענייננו העובדות הן כדלקמן:

א.במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים, הוצבה התובעת מטעם הנתבעת כמאבטחת במתקן איימקס באילת. בסמוך לסוף תקופת ההתקשרות התקבלו תלונות על תפקוד התובעת כך שביום 11.6.08 התבקשה הנתבעת שלא להציב את התובעת כמאבטחת במתחם (ראה: נספח ב' לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת).

ב.ביום 30.5.08, פנה ב"כ התובעת לנתבעת בטענת התנכלות. במכתב נטען כי:

"במידה ואינכם מרוצים מתפקודה של מרשתי אבקשכם לפטרה לאלתר וליתן בידה מכתב פיטורים וכל זכויותיה בהתאם לחוק. במידה ואינכם מעוניינים לפטרה אבקשכם לחדול מיידית מכל ההתנכלויות בכדי להביאה לידי התפטרות" (ראה: סעיף 2 למכתב ב"כ התובעת מיום 30.5.08 המצורף כנספח ג' לתצהיר הנתבעת).

ג. במכתבו מיום 30.5.08, דרש ב"כ התובעת בנוסף, לשלם לתובעת הפרשים עבור העסקה בשעות נוספות, תשלום ימי חג, דמי חופשה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה ולדאוג להפרשות לקרן פנסיה.

ד.יצוין כי במכתב מיום 30.5.08, אין כל פירוט להתנכלות המיוחסת לתובעת, והטענות הועלו על כתב מבלי להביא דוגמא להתנכלות המיוחסת. בדומה הטענות לעניין הפרשים בגין שעות נוספות, תשלום ימי חג, חופשה, הבראה והחזר הוצאות נסיעה נטענו בעלמא ואף ללא פירוט לסכומים הנתבעים בעילות השונות.